פרשת ניצבים תשע"ט | הרב אליהו איידלברג ראש הישיבה
בס"ד
אתם ניצבים היום כולכם...
פרשת השבוע (עד לסוף החומש) הן חלק מנאום הברית המסכם את חומש דברים. משה עומד בז' אדר, יומו האחרון ומנסה לחזק אותם ולהכין אותם לקראת השינוי הגדול שהם עומדים לחוות. הכניסה לארץ-ישראל יש בה אתגר לאומי גדול, יש בה התגשמות של חלום, יש בה תקווה למעבר לחיי טבע, אולם יש בה גם סיכונים גדולים של השתקעות בפרטיות, התבססות חומרית, פירוד שבטי ובעיקר ריחוק ממרכז רוחני שעשוי להביא לשכחת דבר ה', כתוצאה מההתנחלות בארץ והפיזור הרחב על פני הארץ.
נקודה עקרונית ומרכזית מנסה משה ללמד ביום הזה, ומרחיב על מנת להשריש ולהפנים בעם ישראל אפילו ביומו האחרון והיא הערבות ההדדית.
הפסוק "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" נדרש על ידי תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים בצורות שונות בהקשר לערבות ההדדית. הדגש המשותף הוא שחובה על כל יחיד ויחיד לעשות כל שבכוחו על מנת לבער את הרע כדי שהכלל לא ייענש בסיבתו של היחיד.יחסי הגומלין בתוך חברה הם דבר ידוע בכל הווית האדם, המתח והתלות שבין יחיד לחברה הם עובדה שמחייבת מחשבה, החלטה ומעשה. חז"ל לימדונו שהערבות ההדדית בעם ישראל היא תנאי קיומי ולא רק מימד איכותי. השראת השכינה תלויה דווקא בכלל, לכל הפחות מנין גברים שמתקבצים לעבודת ה'. הערבות מייצרת מציאות חדשה ואינה רק התגבשות של כוח משותף הנובע מהתרבות היחידים.
ערב ראש השנה מצטרפים הדברים להבנה של מהות יום הזיכרון. ביום שבו אנו ניצבים כולנו וממליכים את הקב"ה עלינו ועל העולם כולו, כולנו עוברים בדין שבוחן ובודק עד כמה השגנו ולא פחות מכך, עד כמה אנו רוצים להתחייב על העתיד. לעיתים, זה רק רצון ולעיתים זו אפילו קומת המעשה המחייב. הדין נעשה במעגלים רחבים מהמעגל הפרטי אל מעגלי הכלל. ממעגל הכלל הקרוב אלינו, המשפחתי המצומצם, עבור לקהילה, למדינה ועד לעולם כולו.
בימים אלו של תחילת השנה, מתחברים רגעי העבר (השנה החולפת) עם העתיד (השנה הבאה עלינו לטובה) וההווה הוא הזיכרון, ההמלכה והדין בעצמו. בימים אלו, יש לנו הזדמנות ללטש את הנסתרות ואת הנגלות, יש מקום לבירור ותיקון היחיד כיצד יוכל הוא לקדם ולהתקדם בעצמו ולקדם את החברה המקיפה אותו לקראת השנה הבאה.
אני מברך את תלמידינו, משפחותיהם הקרובות והרחוקות בשנה של מחשבה ועין טובה, צמיחה, עשיה, ושפע הצלחה.
בברכת שבת שלום, כתיבה וחתימה טובה,
הרב אליהו אידלברג,
ראש הישיבה
בס"ד
אתם ניצבים היום כולכם...
פרשת השבוע (עד לסוף החומש) הן חלק מנאום הברית המסכם את חומש דברים. משה עומד בז' אדר, יומו האחרון ומנסה לחזק אותם ולהכין אותם לקראת השינוי הגדול שהם עומדים לחוות. הכניסה לארץ-ישראל יש בה אתגר לאומי גדול, יש בה התגשמות של חלום, יש בה תקווה למעבר לחיי טבע, אולם יש בה גם סיכונים גדולים של השתקעות בפרטיות, התבססות חומרית, פירוד שבטי ובעיקר ריחוק ממרכז רוחני שעשוי להביא לשכחת דבר ה', כתוצאה מההתנחלות בארץ והפיזור הרחב על פני הארץ.
נקודה עקרונית ומרכזית מנסה משה ללמד ביום הזה, ומרחיב על מנת להשריש ולהפנים בעם ישראל אפילו ביומו האחרון והיא הערבות ההדדית.
הפסוק "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת" נדרש על ידי תנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים בצורות שונות בהקשר לערבות ההדדית. הדגש המשותף הוא שחובה על כל יחיד ויחיד לעשות כל שבכוחו על מנת לבער את הרע כדי שהכלל לא ייענש בסיבתו של היחיד.יחסי הגומלין בתוך חברה הם דבר ידוע בכל הווית האדם, המתח והתלות שבין יחיד לחברה הם עובדה שמחייבת מחשבה, החלטה ומעשה. חז"ל לימדונו שהערבות ההדדית בעם ישראל היא תנאי קיומי ולא רק מימד איכותי. השראת השכינה תלויה דווקא בכלל, לכל הפחות מנין גברים שמתקבצים לעבודת ה'. הערבות מייצרת מציאות חדשה ואינה רק התגבשות של כוח משותף הנובע מהתרבות היחידים.
ערב ראש השנה מצטרפים הדברים להבנה של מהות יום הזיכרון. ביום שבו אנו ניצבים כולנו וממליכים את הקב"ה עלינו ועל העולם כולו, כולנו עוברים בדין שבוחן ובודק עד כמה השגנו ולא פחות מכך, עד כמה אנו רוצים להתחייב על העתיד. לעיתים, זה רק רצון ולעיתים זו אפילו קומת המעשה המחייב. הדין נעשה במעגלים רחבים מהמעגל הפרטי אל מעגלי הכלל. ממעגל הכלל הקרוב אלינו, המשפחתי המצומצם, עבור לקהילה, למדינה ועד לעולם כולו.
בימים אלו של תחילת השנה, מתחברים רגעי העבר (השנה החולפת) עם העתיד (השנה הבאה עלינו לטובה) וההווה הוא הזיכרון, ההמלכה והדין בעצמו. בימים אלו, יש לנו הזדמנות ללטש את הנסתרות ואת הנגלות, יש מקום לבירור ותיקון היחיד כיצד יוכל הוא לקדם ולהתקדם בעצמו ולקדם את החברה המקיפה אותו לקראת השנה הבאה.
אני מברך את תלמידינו, משפחותיהם הקרובות והרחוקות בשנה של מחשבה ועין טובה, צמיחה, עשיה, ושפע הצלחה.
בברכת שבת שלום, כתיבה וחתימה טובה,
הרב אליהו אידלברג,
ראש הישיבה